top of page
נופי קרחונים

מיומנו של פנסיונר 

סיור בשדרות ירושלים - ה"שאנז אליזה" של יפו

תמונת הסופר/ת: אילן סגלאילן סגל

שדרות ירושלים הוקמו ביולי 1915 בידי חסן בק, מושלה הצבאי של יפו מטעם השלטון העות'מאני, שכינה אותן על שם הבוס שלו, מושל סוריה ופלסטין ג'מאל פאשה. יש גרסאות שהושפע מהשדרות הרחבות של פריז | למטה: שד' ירושלים בשנת 1959


עם פתיחת קו הרכבת הקלה, הפכו שדרות ירושלים ליעד מבוקש ע''י המטיילים שמגיעים לסיורים ברחוב קסום, מוצל וירוק. תחנת סלמה משמשת לנקודת ההתחלה לסיור בשדרות ותחנת ארליך מהווה את נקודת סיום הסיור...


פתחנו את היום בקפה ''רפאל'' – לשבת ברחבת תיאטרון גשר עם הפנים לשדרות ולדמיין שאתם בחו''ל | שד' ירושלים 5

סינימה נאביל - הוקם ב-1922 כמקום מפואר וגדול עם כאלף מקומות ישיבה. בהמשך הפך לקולנוע נוגה והיום הוא ביתו של תיאטרון גשר. ברזיית סביל (מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם ולעיתים גם בהמות) ובקיוסק הפלאפל שבראשיתו היה ממוקם בתוך השדרה ולאחר שיפוצה עבר לגדה השמאלית. הפלאפליה, שנקראת "מועצת גדולי הפלאפל", שם שניתן לה על ידי פשנל וחיים חפר, שייכת לניסים שטיוי שמאז 1970 מכדרר שם את כדורי הפלאפל הטעימים.


בסיורינו הזה, נתמקד בעיקר במבנים ההיסטוריים ובבתים היפים שעוצבו בסגנון ערבי אוריינטלי לצד סגנון הארט דקו והארט נובו. כמובן שלא נפסח על נקודות קולינריות שעדיין קיימים ונזכר באלה שכבר לא...


בית סורסוק - המבנה הוקם על ידי משפחת סורסוק העשירה מביירות ונחנך בשנת 1925. הוא נחשב בזמנו לבניין המשרדים היוקרתי ביותר ביפו, ושכנו בו, בין היתר, משרדיהם של קונסולים זרים, של סוחרים אמידים ושל חברות ספנות. למבנה ארבע קומות ומרפסות רבות תלויות בחזיתו. בבית שכנו גם משרדיה של חברת "גאולה" לגאולת קרקעות בהנהלתו של מאיר דיזנגוף. לאחר כיבוש יפו בשנת 1948 נמסר המבנה למשרד הביטחון, ומאז ועד 1970 הוא שימש את שירות הביטחון הכללי. בשנת 1974 עברו אליו משרדי השקם ולאחר מכן עברו אל שדרות ירושלים מספר 8 שנמצאות בסמוך | דוד רזיאל 4


"גואטה" - מסעדה טריפוליטאית שמציעה אוכל ביתי מנחם. אותנו מעניין המבנה ששופץ ובעיקר 2 הכניסות מרחוב שמעון בן שטח. לפי הידוע המקום היה ידוע כפסאז' הגדול - הבניין נבנה ב-1921 בהצטלבות השֹדרה עם סמטת זאריפה והוא נקרא גם פסאז' זאריפה. המבנה נבנה כבניין משרדים על ידי חברת הבונה, עבור בנק אנגלו פלשתינה והוא שימש בשנות העשרים המוקדמות כמשרדיה וכסניף הבנק של החברה. כיום יש במקום 2 כניסות מיוחדות השוות מבט | שד' ירושלים 6


סינימה ראשיד - הוקם ב-1947 והיה שייך לאדון חליל פלחה. שנים אחרי הפך לקולנוע צליל. בהמשך תיפקד כאולם מסיבות והופעות תחת השם "מועדון התיאטרון". ב- 1966 האדריכל אוטו טורן עיצב חזית חדשה בסגנון מודרני. ב- 1997 התבצע שיפוץ במבנה שהפך להיות מועדון ריקודים ואולם אירועים. כיום המבנה סגור ומסוגר ומצפה לחידוש ימיו כקדם | שד' ירושלים 10 | מימין: מועדון התיאטרון, צילום: ד''ר אבישי טייכר מתוך אתר פיקיויקי | משמאל: קולנוע צליל, צילום: משה מילנר / לע''מ


בית הדואר - המקום נפתח ב-1931, בימי המנדט, ומאז ועד היום משמש באותו התפקיד. הבניין עוצב על ידי האדריכל אוסטן סיינט בארב הריסון ונבנה על ידי עאסם בק סעיד, מי שהיה ראש עיריית יפו ב- 1918- 1938. בהצצה לתוך הסניף ניתן לראות את חלל האולם הגבוה, מצופה כולו שיש ואת חלונות הויטראז' | שד' ירושלים 12


מצודת חייזבון - את בניית הבניין בשד' ירושלים יזם אנטון עבדאללה חיזבון . אנטון נולד ב1888 בבית לחם להוריו הקתולים. ב1900 היגרה המשפחה לאל סלבדור. ב1920 חזר אנטון לפלסטין, התחתן ופתח מפעל ליצור סיגריות בירושלים בו יוצרו שני סוגי סיגריות: "חיזבון" ע"ש המשפחה ו"סמואל" ע"ש הנציב הבריטי. ב 1925 מכר את חלקו במפעל לאחיו סלח ועבר ליפו שם החל בבניית הבניין עבור משפחתו. הקמת הבניין נמשכה שנתיים. בשנות ה30 הושכר החלק הצפוני של הקומה השנייה למשרד הבריאות הבריטי למרפאה | שד' ירושלים 24


בית טטוסיאן - מהבתים הכי יפים בשדרה שתכנן ובנה המהנדס חאצ'דור טטוסיאן עבור משפחתו. הבית עוצב בסגנון הארט נובו עם חלונות עץ גבוהים ומקושתים וחלון עגול שנועד לסירקולציה של האוויר. בקומת הקרקע ניהלו עסק משפחתי לגביית כספים עבור הטורקים, בקומה השנייה התגוררו ובגג הגדול נהגו לארח ולחגוג. עם כיבוש העיר המשפחה נטשה וחזרה ללבנון | שד' ירושלים 28


למעלה: בניין אלהמברה כיום. למטה מימין: קולנוע יפאור (אחד מגלגוליו של האולם) משמאל: האולם בימי הזוהר שלו...

אל חמארה (אלהמברה) - הוקם ב-1936 על ידי ממדוח חאפז נבולסי, מעשירי ונכבדי העיר, כאולם מפואר שעוצב על ידי האדריכל הלבנוני אליאס אלמור. אל חמארה (האדום, בערבית) , או "הארמון" בפי המקומיים, קיבל את שמו בשל קירותיו האדומים ווילונות הקטיפה הארגמנים. באולם התקיימו מופעים של גדולי הזמר הערבי ובניגוד לאגדה האורבנית אום כולתום לא שרה בו. לאחר קום המדינה המקום עבר לידי צבי בראונשטיין ורפאל וינשטוק שהסבו את שמו ל"קולנוע יפאור". ב-1963 הגיע המפיק גיורא גודיק שהפך אותו ל"תיאטרון אלהמברה" (אדום, בספרדית) שהציג שלאגרים תיאטרוניים בהם "גברתי הנאווה", "כנר על הגג" ו"קזבלן". ב-1972 גודיק צבר חובות ענק, פשט רגל, נס אל נפשו והשתקע בגרמניה...

בשנים האחרונות המבנה המרשים עבר שחזור ושמור ומשמש את מרכז הסיינטולוגיה. מבלי להיכנס לתורה ולמסרים שלהם, המרכז פתוח לכל ומומלץ מאוד לביקור. במקום נערכים סיורים מודרכים בין הקומות ועד לגג היפה במיוחד המשקיף על העיר. שיאו של המקום היא התערוכה המרגשת האוצרת את ההיסטוריה והזיכרונות של השדרה ושל האולם עם תמונות, מסמכים, תעודת, קטעי עיתונות וכרטיסים מקוריים של ההצגות. מומלץ לתאם סיור, ללא תשלום: 03-6270300 | שד' ירושלים 41-39


כיכר המזרקה - בטרם הועברה המזרקה המיתולוגית למקומה היום, היא ניצבה בלב כיכר, על ציר השדרה. הכיכר היוותה מקום מפגש מרכזי לראות ולהראות ובגן שממולה נפתח ב-1953 הלונה פארק הראשון בארץ, עליו כתב הזמר ישראל יצחקי את השיר "אבאל'ה בוא ללונה פארק". ב-1970 הלונה פארק נסגר ונדד על מתקניו לגני התערוכה | שד' ירושלים 45


בית זאקי חאלף - אחד מהבתים הראשונים שנבנה ב-1933 בצמוד לפרדסים. בית המגורים המרשים הפך בשנים האחרונות למעונות סטודנטים הלומדים במכללה האקדמית הסמוכה אליו | שד' ירושלים 71


 מסגד אל נוזהא - מסגד מהיפים בארץ, נבנה ב- 1937 בלב שכונת נוזהא שנחשבה אז לשכונת יוקרה לבעלי הון. המסגד ננטש ב-1948 וב-1960 חזרו המתפללים שניהלו במקום גם ספריה ובית דין מוסלמי. לפני 20 שנה המסגד עבר שיפוץ אדריכלי, נוספו קשתות, עבודות פסיפס ועמודי שיש, ומתקרתו הגבוה משתלשל שנדליר ענק מרהיב ביופיו. המקום פתוח לביקורים אך קשה לתאם מראש. פשוט תעברו ואם פתוח תכנסו ויקבלו אתכם במאור פנים ויוסיפו הסברים | שד' ירושלים 82


בית חולים דיג'אני - בית החולים הראשון בעיר שנבנה בתוך הפרדסים ועוצב על ידי אדריכל הבהואוס יצחק רפופורט. את הקמת בית החולים יזם ד"ר פואד איסמעיל דג'אני, בצמוד לווילה שלו. לימים הפך לבית יולדות ושמו הוסב לבית חולים צהלון והיום הוא מתפקד כבית יום לקשישים. אם שער הכניסה פתוח והשומר מסכים, מומלץ להיכנס, להתרשם מהמבנה ומהגינות הגדולות הסובבות אותו | שד' ירושלים 100

המידע בפוסט זה מבוסס רובו על הכתבה של אריאלה אפללו ועל כך תודתי לה.

 

נקודות קולינריות על המסלול - כעת, לאחר פתיחת קו הרכבת הקלה, הפכה תחנת שלמה (סלמה) המרכזית ליעד מבוקש על ידי נוסעים, ולא בכדי. לצד אטרקציות רבות שיש לאזור להציע, בהם שוק הפשפשים הצבעוני ויפו העתיקה, יש בו גם כמה פנינים קולינריות ממש. חלקן נפתחו בשנה האחרונה וחלקן מוסדות שפועלים במשך עשרות שנים.


מימין: קפה אלהמברה | באמצע: " מסעדת גואטה" | משמאל: "בורקס ז'ק"

 

"גואטה" - מסעדה טריפוליטאית שמציעה אוכל ביתי מנחם. התפריט של "גואטה" כולל מנות שמוגשות בליווי קוסקוס, כמו מפרום, תבשיל בשר ותפוחי אדמה, חריימה, ממולאים וקציצות. הסיפור של "גואטה" הוא סיפורה של השדרה, מקום ותיק ששרד למרות הכל. בהתחלה "גואטה" נפתחה כמסעדה איטלקית שלא צלחה, עשתה הסבה למטבח צרפתי, שגם הוא לא צלח, עד שרפי גואטה ישב במטבח של אימו וקיבל הארה - לפתוח מטבח טריפוליטאי מסורתי. אז, לפני כמה עשורים, טרנד המטבחים האותנטיים הביתיים לא היה באופק, הוא החליט ללכת על האוכל המנצח של אימו ופתח מסעדה שעובדת בהצלחה עד היום | שד' ירושלים 6.


"בורקס ז'ק" - ואם אנחנו כבר ביפו, חייבים לתת קפיצה קצרה ל"בורקס ז'ק". הבורקס של ז’ק הוא לא סתם מקום שמוכרים בו דברי מאפה, אלא פיסת היסטוריה ומיתולוגיה, סיפור אהבה בולגרי-טורקי שהתחיל כאן בשדרות ירושלים, עם העלייה מבולגריה ומארצות הבלקן בשנות ה-50.| שד' ירושלים 35 | סניף נוסף בשד' ירושלים 63.


קפה אלהמברה - בית קפה מעדנייה ביום ובר יין שכונתי בערב. המקום דוגל בגישת ״פארם טו טייבל״ במטרה לחשוף אנשים לתוצרת מקומית מכל רחבי הארץ ולשים אותה במרכז הבמה - גבינות, שמן זית, יינות ועוד. במקום תמצאו בין השאר גם כריכים מפנקים, עוגות ומאפים. כבר בכניסה למקום בולט לעין תפריט היין של המקום המסודר ממש לפי מפת ארץ ישראל - מהדרום המאופיין במינרליות ועד לנגב המאופיין בחתך רחב בפרחוניות | שדרות ירושלים 30

 

מקומות שהיו ואינם עוד...

סמי בורקס – שד' ירושלים 32

גלידה קוזו – שד' ירושלים 77

מפגש הבלקן - מסעדת הבלקן הייתה שייכת ליחיאל פילוסוף, בעל הבית והטבח (אז לא היה קיים המושג שף), הכין מטעמים בולגריים. כשיוצא לי לעבור כיום ליד המסעדה (שכבר לא קיימת שנים), אני נזכר בטעם המוסקה הבלתי נשכח...

 

לסיום הסיור, מומלץ להיכנס ל''משק עפאים'' - חנות המשק ובית הקפה שנפתחו בבניין לשימור בעדנה – נווה מדבר יפואי. בחנות אפשר למצוא את מיטב תוצרת המשק: יוגורט, גבינות טריות ובשלות מחלב העזים האורגני מהדיר שלנו, ביצי-חופש אורגניות מהלול שלנו, לחמי מחצמת מעולים, שמן זית זני אורגני, דבש טבעי טהור, ממרחי עשבים, ריבות ומרקחות, זיתים, יין ובירה שאנו מייצרים ושפע העוגות, העוגיות, המאפים ודברי-מתיקה ממגדנית המשק.

בבית הקפה מוגש כל טוב המשק בצלחות ובכוסות: קפה מעולה וחליטות, מיני מאפה, כריכים, סלטים, ארוחות קלות ועוד.

המקום שוכן במתחם ''בית הבאר'' דרך שלמה 6, ת''א -יפו | פתוחים בימים א'-ה' בין 08:00-22:00 ובשישי בין 08:00-14:00. בשבת הם נחים...

 

גילוי נאות: בפוסט זה נעשה שימוש בטיפים של מטיילים המופיעים ברשת. אני אספתי וחיברתי את כל הטיפים לפוסט אחד מרוכז, בהתאמה להעדפותיי האישיות. מקווה שהם יתאימו גם לך...

אם מישהו מוצא ציטוט או צילום שלו בלי שנתתי קרדיט, הרי זה נובע משכחה מאיזה בלוג או אתר לקחתי את המידע, אז אני מתנצל מראש.

פוסטים קשורים

הצג הכול

Comments


bottom of page