כבר הרבה זמן שאני מתכנן לסייר בתחנה המרכזית של תל אביב. לפי דברי לילך שלום המדריכה הנפלאה, תחנה זו היא השנייה בגודלה בעולם!!! ביום חורפי, רגע לפני הריסתה, הצטרפתי לסיור של עיריית תל אביב במסגרת פעילויות של דיגיתל, כרטיס ההטבות של תל אביב.
הסיור החל בקומה השביעית - במקור נבנתה התחנה כשמפלסים 1־6 פתוחים לציבור והמפלס השביעי משמש כחניון לאוטובוסים. ב־2002, לאחר שקומות 1־2 נמצאו לא כשירות לשהייה, הפכה הקומה השביעית לאולם נוסעים. ביוני 2013 נפתחה במקום תערוכת קבע של אמני גרפיטי מהמובילים בארץ לצד אמנים אורחים מחו"ל. האמנים קיבלו כמשטח ליצירה את קירות הבטון של כל הקומה השביעית ששטחה הוא כ־1,000 מ"ר. מטרת הפרויקט הייתה להפוך את קומת הרציפים למרחב שיפגיש מדי יום את אלפי העוברים והשבים עם אמנות עכשווית שמדברת בשפתם.
קירות הגרפיטי, הצד הכי יפה של התחנה - הקומה השביעית היא תערוכה בחלל שמחולק לרחובות, מפלסים ואגפים, רחוב “גרפיטי”, רחובות “אומנות רחוב”, רחובות של סטנסילים, פייסטאפ (פוסטר), סטיקרים ותאג’ים, רחובות משולבים, עבודות המנהלות דיאלוג על מלחמה ומאבק, עולמות שלכל אחד חוקים משלו, כמו הרחוב גם התערוכה דינמית, משתנה ומתפתחת, נבדיל בין תהליך הפקתי לתהליך אורבני.
התערוכה הייתה ועודנה יפהפייה ומרשימה ומלווה את העוברים ושבים בכל נקודה שבה נמצאים, כולל מתחמים אינטימיים לכאורה כמו השירותים. חבל מאוד שתנועת הקהל הרבה, שהייתה חלק מחוויית התחנה, הידלדלה והותירה את ציורי הקיר המרהיבים ללא קהל צופים. בכל שטחי הקומה השביעית, פתוח לקהל כל השבוע.
מעל לאלף מטרים, מעל למאה עבודות ומעל למאה אומנים מדרום אמריקה, ארה”ב, קנדה, אירופה, אוסטרליה וישראל בחלל מתועש צופה פנורמית על העיר תל אביב בתחנה המרכזית החדשה, התערוכה ממוקמת בקומה השביעית המוארת והשונה משאר הקומות.
בהמשך הסיור, התחלנו לרדת לקומות 6, 5, 4 ו 3 (קומות 2, 1 והמקלט האטומי שנבנה - סגורים היום לביקורים)
הקומה הרביעית היא הלב הפועם חלושות של התחנה. יש כאן חנויות של צעצועים ובגדים מאריתריאה, ובית ספר שמלמד הלחמת ריסים ואיפור קבוע.
בקומה השלישית אפשר לקנות נעלי נשים עד מידה 45 ונעלי גברים עד 50
מוזיאון היידיש - סטודיו 5008, הכניסה מלוינסקי 108 | פתוח בימי שישי 11-15 | מומלץ תמיד לברר אם פתוח !
ובית כנסת שראה ימים יפים יותר...
בין כל החנויות הנטושות והמסדרונות החשוכים, שוכן מעונה של להקת המחול פרסקו.
להקת המחול פרסקו עלתה על הבמה לראשונה בשנת 2002 כקבוצת מחול עצמאית שהוקמה על ידי יורם כרמי והייתה חברה בעמותת הכוריאוגרפים שאיגדה בתוכה יוצרים עצמאיים בתחום המחול. מאז הקמתה ועד היום גדלה הלהקה והיא נחשבת כיום אחת הלהקות הבולטות בתחום המחול המודרני בישראל ופועלת מתוך בית פרסקו למחול ותרבות שהקימה בשכונת נווה שאנן בדרום תא. באחד מחללי התחנה המרכזית.
הסיור עובר בין חנויות ודוכנים אותנטיים של השוק הפיליפיני, הכוללים חנויות האוכל מציעות מוצרים מהודו, סין, תאילנד והפיליפינים, עם מדפים מפוצצים חטיפים, ירקות מיובשים וטריים וכל מיני שימורים שניתן למצוא רק כאן...
מתחם ''ששת המופלאים'' - תל-אביב, 1998, המפיק יצחק "איז'ו" שני פותח קומפלקס חדש של אולמות קולנוע תחת השם "ששת המופלאים". חלק גדול מהשטח בו שכנו אולמות "ששת המופלאים" נראה היום כמו עיר רפאים. כל מי שהולך ברחוב לוינסקי בדרך לכניסות הראשיות של התחנה המרכזית יכול לראות בברור שלט שעדיין מתנוסס מעל פרוזדור נעול, המכווין את ההמונים ל"שער בתי הקולנוע". לדלתות הזכוכית של הפרוזדור, ניתן עדיין לראות את צמד המילים "ששת המופלאים" מתנוססות על גבי שלט ישן.
מדובר היה בחזון שהוא למעשה האנטי-תזה למתחמי הקולנוע הגרנדיוזיים של ימינו, דוגמת ה"סינמה סיטי" ו-"yes planet": שישה אולמות מושקעים, סרטים חדשים לצד סרטי טראש שעד אז ניתן היה רק לחלום לצפות בהם על מסך גדול וכרטיס אחד בעלות של 24 שקלים, שאפשר נדידה חופשית ובלתי מפוקחת בין האולמות.
כיום התחנה המרכזית מאוכלסת בעיקר מקומה 3 ומעלה, מה שמשאיר חלק ניכר משתי הקומות התחתונות כשטחים נטושים עצומים. שם, מתחת לכל ההמולה, מתחבא החלל הענק בו שכנו ששת אולמות הקולנוע המיתולוגיים. על הקירות תלויות עדיין מסגרות ריקות, שכבר לא יציגו שום פוסטר של סרט שלא תראו בשום מקום אחר.
שלושה חודשים בלבד פעלו האולמות בקולנוע "ששת המופלאים". כעת הם עומדים בחושך מוחלט, מוצפים ביוב. והכניסה אליהם אסורה!
כיוון שאי אפשר כיום לצלם את מה שנשאר במקום, השתמשתי בצילום שהיה ברשת של לירון סיני.
צילום מתחם ''ששת המופלאים'' בזמן שהיה עוד אפשר לבקר במקום (צילום: לילך שלום, מדריכת סיורים בתל אביב)
* מי שמעוניין לסייר ולהתרשם, אך לא מרגיש בנוח להסתובב לבד, מומלץ לבדוק על סיורים מאורגנים ולהצטרף...
אפשרות אחת היא עם לילך שלום - מדריכת סיורים.
Comments